הורביץ ואח' נ' קלין שופ בע"מ

פסק דין

התובעים הם הבעלים של שני שטיחים מסוג "שאגי". התובעים מגדלים בביתם שני כלבים. התובעים מסרו את השטיחים לניקוי וחיטוי ריח, וזאת מחמת ריח חזק של כלבים, שנדף מהם. השטיחים נמסרו לנתבעת 1. זו מבצעת את הניקוי והחיטוי באמצעות הנתבעת 2. התובעים מתארים בתביעתם כי השטיחים הוחזרו לידיהם, כאשר נודף מהם ריח חריף של עובש. הם החזירו את השטיחים לנתבעות לניקוי חוזר. השטיחים חזרו בשנית לבית התובעים, כשהם נודפים, גם הפעם, ריח חזק של עובש, וכן היו כתמי עובש, וכתם שחור. שוב החזירו התובעים את השטיחים לטיפול חוזר. כשהוחזרו השטיחים לידיהם בפעם השלישית הסתבר כי נגרם נזק ל"שערות" של השטיחים, ובנוסף, היו בין השערות כמויות גדולות של חול וגרגירים שחורים, ובנוסף, ריח העובש לא נעלם. התובעים דורשים לפצותם בשיעור מחירם המלא של השטיחים, סך 14,300ש"ח (סכום זה כולל הצמדה וריבית).

הנתבעות מכחישות את טענות התובעים. לטענתן, השטיחים הוחזרו לתובעים במצב תקין לחלוטין, נקיים, וללא ריח, כפי שעלה מהבדיקות שנערכו טרם החזרתם לתובעים. הנתבעות בהגנתן מבקשות כי ביהמ"ש ימנה מומחה מטעמו, אשר יבדוק את השטיחים, ויחווה דעתו ביחס למצבם.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים, מונה בהסכמת הצדדים מהנדס ממכון התקנים כמומחה מטעם ביהמ"ש, על מנת שיחווה דעתו בשאלת מצב השטיחים, והאם ניזוקו בעקבות הליך הניקוי שביצעו הנתבעות.

מאחר שהשאלה היחידה שבמחלוקת היא שאלה שבמומחיות מקצועית, נראה לי כי אין חשיבות מרכזית לעדויות הצדדים, אלא ההכרעה בתיק זה צריכה להיות על יסוד חוות דעת המומחה, מה גם שהמומחה מונה, כאמור, בהסכמת שני הצדדים.

ובכן, המומחית מטעם ביהמ"ש, מהנדסת מכון התקנים הגב' מרים הרלב, קובעת בחוות דעתה כך:

(א) אין כתמי מים או עובש על פני השטיחים או בתשתיתם.

(ב) אין לשטיחים ריח של עובש.

קביעה זו עומדת בניגוד מוחלט לטרונייתם העיקרית של התובעים בתביעתם, כי השטיחים, פעם אחר פעם, הוחזרו להם עם ריח חזק של עובש, והתובע אף העיד בביהמ"ש כי גם נכון להיום (מועד מתן עדותו) יש סרחון בלתי נסבל של פטריות ושל עובש (פרו', עמ' 3, ש' 26 – 27).

(ג) בחלק העליון של השטיחים יש מעט ריח של דבק, ובתשתית השטיחים יש ריח של מוצר שהיה באיחסון סגור (התובע אכן העיד כי השטיחים מאוחסנים בביתם, במקום יבש וסגור: פרו', עמ' 2, ש' 17).

(ד) קצוות החוטים שעל פני השטיחים מעט פתוחים/נשחקו מעט. המומחית כותבת כי הדבר אירע כנראה עקב הניקוי, אך מציינת גם, שייתכן והם היו שחוקים קודם הניקוי, עקב שימוש.

(ה) בתשתית השטיחים יש מקומות בהם בד התשתית התרומם, והתשתית נפרדה מהשטיחים. הדבר אירע כתוצאה מכך שדבק ההדבקה נפגע, כנראה בעת הניקוי. המומחית קובעת כי תופעה זו ידועה, ובדרך כלל נגרמת ע"י שימוש בדבק לא מתאים בעת ייצור השטיחים, ולכן נפגע בעת הניקוי.

מכל האמור בחוות הדעת עולה, ראשית, כי מצב השטיחים איננו כנטען ע"י התובעים (אין ריח של עובש, אין כתמי עובש. הריח הקיים הוא ריח של איחסון במקום סגור, עקב כך שהתובעים איחסנו את השטיחים במקום סגור); ושנית, כי השחיקה המועטה, הקיימת בקצוות החוטים, המומחית אינה קובעת בצורה ברורה האם שחיקה זו נובעת מן הניקוי, או שהיתה קיימת קודם לניקוי; ושלישית, לגבי דבק ההדבקה, שנפגע כנראה בעת הניקוי, הדבר נגרם כתוצאה מפגם בייצור השטיח, היינו, שימוש בדבק שאיננו מתאים.

הנה כי כן, המומחית אינה מאשרת את טענת התובעים בענין מצב השטיחים נכון להיום (ריח עובש, כתמי עובש), ובייחוד אין היא מאשרת את טענתם כי הם ניזוקו בגלל הליך הניקוי שביצעו הנתבעות. המומחית גם לא מצאה כי נגרם לשטיחים, כתוצאה מהניקוי, נזק נוסף בכך ש"השערות" איבדו את נפחן ואת המבנה שלהן והן מתפרשות על פני הרצפה, כטענת התובעים בסע' 8 לתביעה.

לאור האמור לעיל, ולאחר שהשטיחים (וטענות התובעים) נבדקו ע"י מומחית מטעם ביהמ"ש, אשר אינה מאשרת את טענות התובעים, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעות הוצאות משפט בסך 200ש"ח, ובנוסף, יחזירו לנתבעות את חלקן בשכר המומחית מטעם ביהמ"ש.

ניתן היום, כ"ח אדר תש"ע, 14 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: